הדמוקרטיה הגדולה בעולם הולכת לקלפי: הצצה מאחורי הקלעים של הבחירות בהודו

סאצ'י דבארי לא מצליחה להסתיר את החיוך על פניה: "אני מאוד מתרגשת, זו הפעם הראשונה שאני מצביעה", מסבירה בת ה-18, שהגיעה לקלפי עם הוריה, גורודאט וסביטה, כדי להשתתף בהליך הדמוקרטי הגדול בעולם: הבחירות לפרלמנט ההודי.

אנחנו פוגשים את המשפחה במסדרון צבעוני שעל קירותיו ציורי ילדים ופוסטרים הסברתיים, באחד ממוסדות החינוך של פנג'ים, בירת גואה. המשפחה הגיעה בהרכב מלא, וגורודאט, בעל עסק בתחום הרכב, מסביר מדוע: "הצמיחה היא שהניעה אותנו. אני חושב שהכלכלה שלנו מתחזקת, התשתיות מתפתחות, ואני מאוד-מאוד אופטימי לגבי העתיד".

"נכון, הכלכלה צומחת, אבל באיזה מחיר?", תוהה סאהיד בגף (54), מדריך טיולים, שעומד בתור לפני משפחת דבארי. "יש יותר מדי שחיתות בהודו", הוא מפרט. "אני מאמין במערכת שלי כאן, בגואה, אבל לא ברמת השלטון המרכזי. יתרה מזאת: תראה, בגואה אנחנו חיים בהרמוניה - הינדואיסטים, מוסלמים, קתולים. אבל דת מוכנסת יותר ויותר לפוליטיקה ההודית. דת היא מכשול גדול. אם המגמה הזו תשתנה, וגם השחיתות תטופל - הודו תהיה מספר אחת".

הזמן עוד יראה אם הודו אכן תהפוך לכזו, אבל בכל הנוגע להפקת הבחירות לפרלמנט - נראה שאין לה מתחרות. וזה לא רק בגלל שטחה של המדינה, הרבגוניות הגיאוגרפית שלה או גודל אוכלוסייתה, שבה רק בעלי זכות בחירה יש יותר מ-970 מיליון. גם כוח האדם שנדרש כדי לתפעל את הפרויקט - 15 מיליון איש - הוא רק פסיק בסיפור הגדול הרבה יותר. נראה שבניו דלהי החליטו להביא לקלפי מספר שיא של בעלי זכות בחירה.

במקרה של הודו, לא מדובר רק בהסעות. בעוד בישראל, למשל, אפשר להצביע עם תעודת זהות בלבד - בהודו יש 11 סוגים של תעודות שאיתן מותר להיכנס לקלפי, כולל תעודת נכה ודרכון. כדי למנוע זיופים וטעויות, האזרחים מתבקשים להנפיק כרטיס בוחר, שגם מעניק הטבות שונות. לרשות המצביעים גם אפליקציה שמכילה מידע על עבר פלילי של המועמדים, ככל שיש כזה, ויישומון לדיווח מהיר על הפרות סדר ציבורי בבחירות - כמו איומים, מתן שוחד או פעילות תעמולה במרחק של פחות מ-200 מטר מהקלפי. יש גם אתרים ויישומונים ייעודיים שמשרתים את המתמודדים.

לצד אלה, פועלת תוכנית SWEEP לחינוך מצביעים ולהגברת אוריינותם, שאחת ממטרותיה היא סגירת הפער המגדרי בשיעור ההשתתפות. ואילו מרגע ההכרזה על הבחירות, מופעל קוד התנהגות וולונטרי שמשרטט את המגבלות בתקופת הבחירות (למשל, איסור על הבטחות בחירות).

אבל אולי הדבר האופייני ביותר בבחירות בהודו הוא השילוב של הטכנולוגיות החדשות עם המסורתיות - כמו סימון הדיו על האצבע של המצביע: הדיו, שלא יורדת במשך ארבעה ימים לפחות, נועדה למניעת הצבעות חוזרות. הרכבה סודי ומייצרת אותה רק חברה אחד, ורק ועדת הבחירות המרכזית רשאית להזמין אותה מהחברה. בתווך ניצבת מכונת ההצבעה האוטומטית (EVM) - פטנט הודי שנמצא בשימוש מאז 1982, ושעבר לאורך השנים שדרוגים והכשרים מצד ביהמ"ש העליון.

הצורך בה נוצר עקב הקושי להדפיס ולשנע כמות אדירה של טפסים, והרצון לצמצם את זמן הספירה ואת הסיכון לטעויות ולהתערבויות. לפי ועדת הבחירות ההודית, EVM נבנתה כדי להיות מוגנת מפני ניסיונות פריצה (אי אפשר להתחבר אליה מבחוץ), והיא פשוטה מאוד לתפעול ולשימוש עבור המצביעים, שבוחרים סמל שמוקצה לפי שיוך מפלגתי לכל מועמד המתמודד על המושב בפרלמנט מטעם כל מחוז ומחוז.

"אני בכל זאת הייתי מעדיף ספירה ידנית", אומר איגנסיוס וייגס, פנסיונר מפנג'ים, שהגיע להצביע עם רעייתו ג'וי. "אנחנו לא יודעים מה קורה בתוך המכונות". מנגד, סווארי מוטהו, רואה חשבון מקומי, בטוח בשיטה: "יש לי אמון רב במערכת הזו. היא הטובה בעולם - בגלל השטח של הודו וגודל האוכלוסייה שצריך לנהל ולתפעל".

את שניהם אנחנו פוגשים בקלפי הירוקה, שכל החומרים בה ידידותיים לסביבה - אחד מהמיזמים של ועדת הבחירות בגואה, שמטרתו להעניק לבחירות ערך מוסף ולהגביר מעורבות. בחלק מהקלפיות מוצע למצביעים גם להשתתף בשתילת עצים לאורך הכבישים. "הרעיון הירוק מצוין", אומר וייגס, "הג'ונגל כאן נסוג והג'ונגל מבטון תופס את מקומו, צריך לאזן". יוזמות אחרות אמורות לסייע לתיקון חברתי, כמו קלפיות המופעלות בידי אנשים עם מוגבלויות, או קלפיות ורודות, שמנוהלות בידי נשים בלבד.

"מאז היווסדה הודו הייתה דמוקרטיה, ואנחנו רוצים לשמור עליה ככזו", אומרת רוזלינה פריירה (70), שטסה במיוחד ממומבאי כדי להצביע בגואה, היישוב שבו היא רשומה. "אני גאה בארצי, ואני לא רוצה שתסטה מדרכה ומהחירויות שלנו". פריירה הקתולית מבקשת להתייחס להבלטת ההינדואיזם בידי רה"מ המכהן נרנדרה מודי ואומרת: "אני קודם כל הודית, ואסור שדבר כמו דת ייכנס ביני לבין ארצי. יש לנו חוקה שנכתבה בידי האבות המייסדים, ואסור שדבר יפריד בין ההודים מכל דת לבין שייכותם לארץ הזו".

מאז 1952 נערכו בהודו 17 מערכות בחירות, והתוצאות בכולן התקבלו על כל הצדדים. הפעם, בוועדת הבחירות המרכזית בניו דלהי מייחסים לבחירות חשיבות מיוחדת: "ביותר מ-70 מדינות בעולם נערכות השנה בחירות דמוקרטיות", אומר יו"ר הוועדה, רג'יב קומאר. "הצלחת הבחירות כאן תהיה נייר לקמוס לבחירות האחרות".